בעקבות תיק התיעוד שערכתי בקיבוץ עין גדי בעיקר בנושא של שטחים פתוחים, התרשמתי מהפרופורציות בין הגן הבוטני לבין הבתים, מבחינת השטח והנוכחות של 2 המרכיבים מדובר ביחס בין הפתוח לסגור, באיכות ובעושר הצמחיה ובאיזון בין המדבר לגן.

הגן הבוטני בעין גדי הוא בעל המשמעות המרכזית.

בגן הבוטני בעל מאפיינים חשובים ביותר :

- ציר "ירוק" - הציר המרכזי המחבר בין מחדר האוכל החדש ועד מועדון הצעירים שבקצה הקיבוץ.

- מבט ממועדון הצעירים בהמשך ל"ציר הירוק" אל הנוף המדברי.

מניתוח הגן זיהיתי מספר בעיות:

- חוסר פיתוח של קו הגבול בין הגן ובין המדבר

- חוסר המשכיות של פיתוח הטיילת לכל אורך המצוק

בנוסף התעניינתי בחדר אוכל הישן מאחר והוא המבנה המתפקד היחיד על המצוק, הנמצא בין בית הארחה לבין הקיבוץ, . חדר אוכל זה הוא המבנה ההיסטורי הציבורי הראשון של הקיבוץ.

בעקבות התרשמות זאת, החלטתי לפתח את קטע הטיילת שבין מועדון הצעירים לחדר האוכל הישן ולהדגיש את הקונטקסט הנופי.

העבודה תתרכז בפיתוח בית האוכל הישן. כשימור החלטתי לנקות את הבניין מכל תוספות בניה ולהחזיר אותו למצבו המקורי כפי שתוכנן ע"י מטריקין (ללא שום תוספות).

על פי התוכנית החדשה חדר אוכל הישן יהיה מרכז כנסים. בחלק המשומר יהיה מקומות ישיבה שבו האנשים יוכלו להפגש זאת אומרת שאני משתמשת בחלל הזה כחלל חברתי שזאת הייתה הפונקציה גם של חדר אוכל.

החלק המלבני תהיה עם חפירה של קומה נוספת למטה לאולם סרטים או הרצאות. ותוספת של מעלית, מדרגות. המבה כולו יחובר לסביבתו ובייחוד לטיילת ויהווה נקודה של תצפית אל המטבח ואל ים המלח.







אין רשומות.
אין רשומות.